Part One. Philosophy. Chapter Four. Christians

Abstract

The chapter presents a translation, revision, and update of the chapter on Christian philosophical writings in Hebrew from Moritz Steinschneider’s 1893 Die hebraeischen Uebersetzungen des Mittelalters und die Juden als Dolmetscher (The Hebrew Translations of the Middle Ages and Jews as Interpreters). Steinschneider presented an alphabetical listing of Christian philosophers whose works were translated into Hebrew in the Middle Ages and a report of the manuscript findings. Since the Hebrew translations of Christian philosophy have been the subject of much research in the past few decades, the chapter provides a complete inventory of the manuscripts, up-to-date identifications of works and authors, and a summary of the scholarship since Steinschneider.

Appendices

Appendix

§307. Finally we present here some Hebrew works on Logic that neither indicate their sources nor keep strictly to any book known to us.

1. Judah b. Moses ibn Ḥayyim, the Spaniard, otherwise unknown,¹⁹⁴ apparently has composed a lengthy philosophical work in “pure (צח) style and in brevity” (Preface), because he had noticed that the generations are more and more lacking the roots of the science due to the calamities and the profundity of science. He begins with Logic, which he calls חכמת המבטא.¹⁹⁵ |498| The only known ms., Oxford, Bodl. Ms. Reggio 43/6, goes only up to book I chapter I of the syllogisms, and the copyist notes that that was all he found (in his Vorlage).

Generally, the work follows the arrangement of the Organon, which is preceded by the Isagoge (המבוא).¹⁹⁶ The Categories (f. 5b), as well as the Syllogism, starts out with the stereotypical formula of Averroes: “The intention of this book is to explain and describe (לרשום) the ten Categories – for which the Mishna passage (Abot 5, 1) is quoted which says that the world was created through ten statements. This part is composed of a preface (הקדמה) and two treatises. Chapter 3 of treatise 1 explains Categories 6-10; treatise 2 has two chapters, the first of which (f. 15b) is incomplete; f. 16–18 contain chapters 5 and 6 of the Hermeneutics (מליצה); on f. 19b begins the Syllogism (ס' ההיקש), in two parts (חלקים).

2. Oxford, Bodl. Ms. Laud. Or. 98/4, f. 145–87, presents a logical treatise, beginning: “The one who composed this concisely says: Everyone who wants to understand Aristotle’s book קטאגוריאש must first know the term genus, species, etc.”, that is, according to Porphyry’s Isagoge. The species is called “אישפיסיא in Greek (!) and in the … (?ההווה) language צורה” (form); the סגולה is called פרובריאטרי (sic, for proprietade). On f. 148, the copyist erroneously wrote: “End of the Categoriae”, and the same, correctly, on f. 156, where the Hermeneutics begin: פרק בארי ארמיניאש (sic) which is explained by Hebrew מלים משובחים (read: מחוברים), as in the end of f. 168. There, the Analytics begin.¹⁹⁷ A table of fourteen syllogisms (תולדות, f. 178) constitutes the end of this section, and on f. 180 follows a discourse on the correlates ((המאמר בדבקים which ends on f. 183.¹⁹⁸ The remarks (חידושין) on the book of the Categories (f. 184–7) probably have the same author, since he refers (f. 187) to his explanation of the beginning of the Isagoge.¹⁹⁹ Aristotle is called אריסטון (f. 184).

§308. We know of three authors of works on logic, in Greece, who may have made use of a Modern Greek or Byzantine prototype. We confine ourselves to a brief indication, referring to the sources, and continue our enumeration.

3. Shemariah ha-Ikriti (the Cretan), son of Elia from Negroponte,²⁰⁰ |499| of Roman origin, associated with Robert of Anjou in a manner not yet exactly known, occupied himself with a commentary to the Bible for 25 years, in which he wanted to incorporate, after a thorough study, everything useful contained in the philosophical writings that he had translated formerly.²⁰¹ He refrained from that project because he feared that it might become dangerous for the readers. He does not say explicitly that he did away with these translations, but none of them is known to exist. Shemariah does not indicate the author of the translated works, nor their title nor language. Certainly he did not translate directly from Arabic; probably his texts were Greek – thus he would be the first medieval Jewish author who translated directly from Greek. We know only of one translator from Greek after him (§331). However, it is not impossible that Shemariah translated from Latin. His work on logic (הגיון) which was meant to be an introduction to the commentary mentioned above is extant in the sole ms. Leiden, UBL Cod. Or. 4780/2,²⁰² and it is peculiar, both in respect to its arrangement and, generally, to its terminology and style. Shemariah uses Greek words, translates “substantia” (שובשטאנציא) in barbaric Hebrew שפלת עומד! He knows of the formula “Barbara, Celarent, Darii,” etc. [Shemariah’s Logic, or Dialectic, is an adaptation of Petrus Hispanus’s Tractatus (Summule Logicales) for which see §282 above and Rosenberg 1973, 35. Manekin 1997, 402, speculates that the work is a revised version of a translation he made years before, perhaps at the court of Robert d’Anjou. His highly idiosyncratic and original terminology is reminiscent of the Italian Jewish terminology employed in Judah Ibn Matqah’s Midrash Ḥokhmah. The introduction to the section on fallacies appears to be an expansion of the introductory section of the De Fallaciis ad quosdam nobiles artistas, but the first chapter is a slightly altered version of the shorter of the two versions of Peter’s De Fallaciis. The work is also noted for his unusual method of diagramming syllogisms. On Shemariah’s career, see Bowman 1985, 131–133, 255–262.]

4. Joseph b. Moses Qilti (or Qelti?), “the Greek”, probably towards the end of the fourteenth century,²⁰³ treated the Logic of Aristotle in the manner of the Hippocratic Aphorisms under the title מנחת יהודה (Judah’s Offering) in six chapters: 1. Isagoge, 2. Categories, 3. Hermeneutics, 4. Syllogism, 5. Demonstration, 6. Topics, Sophistics, Rhetoric, Poetics.

Manuscripts:

Paris, BNF héb 707/2. Paris, BNF héb 992/1. St. Petersburg, RSL Evr. I. 407/1 Extracts and final paragraph Paris, BNF héb 707/6.

[Sackson 2014 has identified another work of Qilti on logic that partially overlaps with Minḥat Yehudah. The first of five chapters is an introduction that contains a section in a work of philosophy found in Paris, BNF héb 986/5. Chapters 2. on Dialectic, 3. on Rhetoric, and 4. on Poetics are identical with the material in chapter 6 of Minḥat Yehudah. The final chapter contains an explanation of the subject of logic. In addition, material from chapter 1 is also found in the Chapters on Logic in Paris, BNF héb 707/6. He argues against the attribution of the work in New York, Columbia University ms. X893 F 843, to Qilti.]

5. Soon thereafter, Elijah b. Eliezer, called “the philosopher,”²⁰⁴ prepared a redaction, in question-and-answer form, in Candia, of the Logic (הגיון) of Aristotle, called “the divine”, “because that human being which is endowed by nature with the divine intellect can grasp by itself what others learn by instruction.” This treatise contains the books of the Organon except for the Categories.

Manuscripts:

Leiden, UBL Cod. Or. 4790/14, (p. 239). Paris, BNF héb 983/7. Paris, BNF héb 992/3. Parma, BP Cod. Parm. 3024. – Moscow, RSL Günz. 1197. Extracts in Oxford, Bodl. Ms. Mich. 335/9. [Cambridge, UL Add. 2659/4. Jerusalem, NLI Ms. Heb. 28⁰ 2418/2. St. Petersburg, IOS B 56/2. St. Petersburg, IOS B 119/3. St. Petersburg, IOS C 14/6. New York, JTS Ms. 3316/1. Paris, BNF héb 681/5. St. Petersburg, RSL Evr. I 412. St. Petersburg – RSL Evr. I 413. St. Petersburg, RSL Evr. I 414. (The Russian National Library mss. are fragments.) Over half of the mss. are written in a Karaite hand, and that, coupled with their late dates, suggest that the work was popular among Karaite students of philosophy in Eastern Europe.

The work was edited with an introduction in Rosenberg 1978, Rosenberg 1979, and Rosenberg 1981, on the basis of Jerusalem, NLI Ms. Heb. 28⁰ 2418/2, Cambridge, UL Add. 2659/4, Parma, BP Cod. Parm. 3024, Leiden, UBL Cod. Or. 4790/14, and Paris, BNF héb 992/3. Of particular interest is Eliezer’s list and proofs of the fourth figure of the syllogism, without even a nod to the objections of Averroes and his followers (Rosenberg 1981, 86), of which he probably was aware.]

6. Here also belongs the Portuguese author David ibn Bilia (1320–1338), who will reappear as a translator from Latin (§502). Of his logical basic rules: כללי ההגיון, only a fragment is extant in Oxford, Bodl. Ms. Mich. 88, beginning with an explanation of סוג, הבדל, מין, סגולה, and מקרה, i.e. with Porphyry’s Isagoge, which is treated briefly only by Eleazar Ashkenazi (1364) in his introduction to his commentary on the Pentateuch.²⁰⁵ [The work covers the first four books of the Organon, breaking off in the fifth book after two folio pages; the scribe writes that he found no more of the work. Ibn Bilia wrote a commentary on Rabbi Ishmael’s thirteen hermeneutical rules “in the manner of the Science of Logic,” which has recently been studied in Ravitsky 2009, 80–150. See Rosenberg 1973, 91]. |500|

7. Paris, BNF héb 1005/2 הגיון קצר הסוג הוא הכולל מינים רבים שונים בצורותיהם המינייות המשל בזה גשם נקרא סוג בעבור שיש תחתיו מינים שהם כל המתכות; ends: החמישי קראו ספר ההטעאה ובכל אחד פ' דרכיו ותנאיו כי הצורך (לפי הצורך?). ²⁰⁶

8. London, BD and BM 38/3 contains a commentary on a fragment of the De interpretatione, entitled באור לשון ההגיון האומר ונתחיל לדבר בגזרות בעלות צדדים וכו' פ' עתה נתחיל לדבר...ונאמר שהצד היא המלה. According to Neubauer, the work was concluded at Urbino on Sunday, 26 Adar, 5340=1579. [Actually this follows the Tractatus, apparently in Abraham Avigdor’s version, and is probably an anonymous commentary (or a reportatio) on parts of that work.]

9. St. Petersburg, RSL Evr. I. 408, according to the ms. catalogue, written by an anonymous author who arrived from afar in the Crimea in the year עד הגל הזה (= 129, meaning 1369? Firkovich counts this as 1290!) [The work seems entirely influenced by the Arabic logical works translated into Hebrew, especially the Intentions of the Philosophers. Beginning with the distinction between conception and assent. It covers the first six books of the Organon.]

10. I do not know any details of a הגיון that Deinard owned, and that also goes for a הגיון in ms. Rabinowitz 1884, no. 114. [I was unable to locate these manuscripts.]

[11. The Art of Logic by the physician-philosopher Moses b. Judah Galiano (mid 16^th c.) is found in Cambridge, UL Mm. 6.32.1, followed by a treatise on the Categories (Cambridge, UL Mm. 6.32.2), which covers the material from the Isagoge and the Categories. The section on the Isagoge, which reads like a typical Scholastic treatise, is divided into seven sections: (1) Introduction to the Art of Logic; (2) The Subject of the Art of Logic; (3) Explanation of the Signification of Terms; (4) Explanation of [the Question] Whether It is Necessary to Mention the Five Universals that Customarily Introduce Books of Logic; (5) Explanation of the Essence of the Universals, the Particular, and the Individual; (6) Explanation of the Meaning of Substantial and Accidental; (7) Explanation of each of the Universals. Moses defends Aristotle and Averroes again the objections of more recent authors; he cites Boethius, Albertus Magnus, Aquinas, Duns Scotus, and Burley “the sophist,” among others.

• Judah b. Moses ibn Ḥayyim, Logic

• Oxford, Bodleian Library Ms. Reggio 43/6 (Neubauer 2047) (IMHM F 19332), 74b–103a (incomplete on syllogism).

• Anonymous, Treatise on the Isagoge, Categories, De interpretatione, and the Prior Analytics

• Oxford, Bodleian Ms. Laud. Or. 98/4 (Ms. Uri 396) (Neubauer 1341) (IMHM F 22155), 72–94.

• Shemaria ha-Ikriti, Logic

• Leiden, Universiteitsbibliotheek Cod. Or. 4780/2 (Warnero 42) (IMHM F 28072), 179a–227b.

• Joseph b. Moses Qilti, An Offering for Judah

• Paris, Bibliothèque Nationale de France fonds héb 707/2 (a. f. 437) (IMHM F 11595), 5b–16a.

• Paris, Bibliothèque Nationale de France fonds héb 707/6 (a. f. 437) (IMHM F 11595), 38a–41b. (Extracts and final paragraph.)

• Paris, Bibliothèque Nationale de France fonds héb 992/1 (a. f. 437) (IMHM F 27766), 1a–18a.

• St. Petersburg, Russian National Library RSL Evr. I 407/1 (IMHM F 50955), 1-12.

• Elijah b. Eliezer, Logic according to the Method of Questions and Answers

• Cambridge, University Library Add. 2659/4 (SCR 726) (IMHM F 17540), 62a–78b.

• Jerusalem, National Library of Israel Ms. Heb. 28⁰ 2418/2 (IMHM B 446), 59a–75a.

• Leiden, Universiteitsbibliotheek Cod. Or. 4790/14 (Warnero 52) (IMHM F 28074), 112a–127b.

• Moscow, Russian State Library Ms. Günzburg 1197 (Fischl 47) (IMHM F 6819), 32 f.

• New York, Jewish Theological Seminary Ms. 3316/1 (NY JTS Acc. 13202) (IMHM F 32000), 19 f.

• Oxford, Bodleian Ms. Mich. 335/9 (Ms. Mich. 82) (Neubauer 1318) (IMHM F 22132), 43a–45.

• Paris, Bibliothèque Nationale de France fonds héb 681/5 (anciens fonds 223) (IMHM F 11559), 152b–168a (Syllogism).

• Paris, Bibliothèque Nationale de France fonds héb 983/7 (anciens fonds 245) (IMHM F 30343), 63–72.

• Paris, Bibliothèque Nationale de France fonds héb 992/3 (Oratoire 106) (IMHM F 27766), 43a–57a.

• Parma, Biblioteca Palatina Parm. 3024 (De Rossi 772) (IMHM F 13753), 386a–393b.

• St. Petersburg, Russian National Library Evr. I 412 (IMHM F 52720), 4 f.

• St. Petersburg, Russian National Library Evr. I 413 (IMHM F 52720), 6 f.

• St. Petersburg, Russian National Library Evr. I 414 (IMHM F 50956), 5 f.

• St. Petersburg, Institute of the Oriental Studies of the Russian Academy B 56/2 (IMHM F 52986), 65a–81b.

• St. Petersburg, Institute of the Oriental Studies of the Russian Academy B 119/3 (IMHM F 53055), 69a–82b.

• St. Petersburg, Institute of the Oriental Studies of the Russian Academy C 14/6 (IMHM F 69265), 55a–63b.

• David Ibn Bilia, Logical Rules (or: Summaries)

• Oxford, Bodleian Ms. Mich. 88 (Ms. Mich. 342) (Neubauer 2168) (IMHM F 22132), 104a–129a.

• Anonymous, Short Logic

• Paris, Bibliothèque Nationale de France fonds héb 1005 (Paris BN Oratoire 110/2) (IMHM F 30347), 3a–12a.

• Anonymous Supercommentary on Averroes’s Middle Commentaries on the Categories, De interpretatione, and (part of) the Prior Analytics

• London, Beth Din & Beth Hamidrash 40 (IMHM F 4708), 38b–154b.

• Anonymous, Logic

• St. Petersburg, Russian National Library RSL Evr. I 408 (IMHM F 52231), 11 f.

• Moses b. Judah Galiano, The Art of Logic and a treatise on the Categories

• Cambridge, University Library Mm. 6.32.1 (SCR 732) (IMHM F 16263), 32 f.

• Cambridge, University Library Mm. 6.32.2 (SCR 673) (IMHM F 16263), 26 f.]

• End of Volume I (July 1889)

|1000| Endnotes

33. (462 [pagination according to Steinschneider 1893b] n. 4) For citations from the Vulgata, see Steinschneider 1893b, 230–231.

34. (479, 480 n. 107 and 110) Michael Scot. Book One is apparently [extant] in Vaticanus ms. 384. [I could not find this reference.] Camus 1796, 428 (henceforth: Camus), remarks ad ms. 6788 on the diverging arrangement of the subject matter: B(ook) I of the edition is divided into two parts whose incipit is not indicated in the Latin mss. or is cut off (Merton 278, 228 in Neubauer and Cowley 1886, 1143, is a misprint) contains only one book in eight chapters, preceded by their table of contents, therefore VI of the edition figures there as 7, VIII is 8, the beginning of IX is also indicated in 8, 9 is VII, and 10 is “that part which some scholars consider to be a part of the Historia animalium.”) Other manuscripts show a different arrangement (Camus, 430); all of them definititely contain V, VI, IX. – The title (Camus, 430–433, according to four mss.) “…incipit translatio tract. Primi lib.: seu tract. quem compos. Arist. in cognitione naturarum animal. egrestium et marinor. (et volantium) et in illis modus (illo est) cognitionis est animalium (modus est) [et] generationis et modus generationis illorum sine cohitu” (sic, Var. costa!); Hebrew:

המאמר הא' (אשר חבר אריסטו מטבע , כ”י קנון) בטבע בהמות היבשה והדגים ובזה המאמר הא' נדבר מטבע הבהמות ובחבורם (לכן: קוניונט.) ובתולדותם ובאיזה ענין הם מולידים בחבור ובאי זה ענין הם מולידים בלי חבור is in any case more correct; the variant reading in C had found its way into the Latin text. This table of contents is indicated several lines by Camus, 430, as “Prologus translatoris”, as British Museum 437 has תרג'מה֞ אלקול אל אול מן אלכתאב אלד'י וצ'ע ארסו' אלפיל' פי מערפה֞ טבאיע אלחיון אלברי ואל בחרי ופיה צפה֞ מזאיג'ה ומוליד ג'מיע אלחיואן וצפה֞ מא יכון מנה מן גיר ג'מאע. Begins: “Quaedam partes corporum animal.” (Camus, 458); יש מן האברים מורכבים הרכבת המזגות, Arabic: אן בעץ' אג'זא אג'סאד אלחיואן תסמי גיר מרכבה֞ והי אלאג'זא אלך'. The catalogue does not translate the word תפסיר in the epigraph.

II. O and C המאמר הב' בעזר אחר ואין שני במניין האברים ר"ל אברי האדם וחלקיו ויאות שנזכר בתחלה אבריו בעבור כי הוא יקר ונכבד, thus the end of chapter six in the translation of Theodorus Gaza in Aristotle and Averroes 1562–1574: “Sed primum partes hominis explicare debemus.” – III O (= II, Arist.) יש אברים בבהמות דומים וזה הוא בב”ח הדומי' בתולדותם; Scot (Mert. Ms.): “Quaedam membror. anim. sunt constituta. C, f. 9a, תם המאמר השני ונתחיל המאמר השני (!) בע"ה, which Neubauer, who indicates the marginal notes, does not consider. Ends: ויש עופות קטנים שיש בהם כל זה כמו פאשר (= Arabic end of II); Scot: “ut in passere et in istis,” etc. O IV (= III C and Arabic). כבר זכרנו כללי האברים הפנימיות. Scot: “Jam diximus descriptionem membrorum”. O 30b and 40b without indication correspond with C and Arabic IV, V, thus O (= C, Arabic VI) עם כל אשר אמרנו יאות לנו לדעת כי יש עופות יתחברו כל עת ויולידו אפרוחים; Scot: “Postquam oi (omni?) eo quod diximus” etc. “quod quaedam aves”; O f. 59 = beginning of ch. 22 (thus, cf. Camus, 429) ולפעמים ב' סוסים וד' פרדים, Scot: “Duos equos aut duos mulos”. C f. 42 does not have here a new paragraph. In O follows VI (Arabic VIII) טבע ב"ח ולידתם הוא כמו שאמרנו והם נבדלים ; Scot: in the sample contained in Cm. 418 the text begins: “Animalia diversantur in operationibus”; Merton ms. VIII: “Natura anim. et generatio est secundum quod diximus, diversantur”. C continues without marking a new paragraph; f. 43b VIII ועתה נדבר על העופות (Arabic VIII, 3). O VII = C VIII, |1001| Arabic IX begins: מיני ב"ח הם נבדלים ולא נדע מעט (!) מב"ח בחיים מעטים רק מן הגדולים; Scot: VIII “Modi vero anim. variantur et nos nescimus” (cf. 1b line 6 from the bottom ויש בהמות שהם מתחלפים, Jourdain, 366: “et etiam modi anim. divers.”) C 64b without a number בעזרת הדבר א"כ בתולדות ר"ל מה שבנשים ומה שיהיה באחרית. Scot: Merton IX: “Sermo ergo de principiis generationum quod est de feminis et quod erat; hence VII, as in Camus, but without a new paragraph up to 65b, where we still have VII, 5, and already X, 5, but with insertions that did not allow me to find the beginning. Scot: X begins with “Forte accidit quibusdam viris ac mulieribus”. In the end there is an extensive argument concerning מולא (Mola) and אפושטימא, ends: כי האם תמשוך...מן הזרע ותנוח קצתו. – The translator into Hebrew retains many Latin words, such as טריאנגולי; for names, he mostly adopts פלוני; for Sofronicus, Socrates, Aesculapius, Apollo (Jourdain, 362), O has f. 1 (nares) ועכ"ז כל אבר ואבר ממין אחד מתדמים בצורה כמו שיאמר שיד ראובן דומה ליד שמעון ועין לוי דומה לעין יהודה והבשר דומה ובשר חבירו בערבי אלקימי. O 33b, C 24b וכל מיני ב"ח הנקרא בערבי אלקימי.

Quotations from Historia animalium in Gershom ben Solomon 1547; a Roman number after the Arabic one indicates the treatise, if it is mentioned expressly, a superscript number indicates the column. (IV) f. 18¹ above and below, ³ above and below ⁴, 19³ middle and below, 20⁴ middle, below XI, 21³ from Averroes (cf. 30²), ⁴ above, 22¹ above, last line, ³ middle, 23² penultimate line (24¹ פריוורא see p. 480 n. 110), 25¹ above, below ³ below, ⁴, 26² twice, 27 ^2_4; (VI) 284 middle, below, 29² l. 2, 5 XIV, 33², ⁴ בטעות סופר, 34² below (VIII) 34^4l End. XV and XVIII, 35¹ above End XV (literally), penultimate line, 4 below “in Part XX,” 36¹ middle, ² line. 3: “Part XX”, ³ middle ⁴, 373 (מולא), (IX) 41², “beginning of the Book.” (I, 3, Gross, 235), 43¹ below, 47⁴ above, 50³ XVII.

35. (491ff.) Judah Romano. The Hebrew titles have meanwhile been printed in Halberstam’s Catalogue (Halberstam and Steinschneider 1890), 120, no. 409, with some omissions that are filled in here; what follows here are the first and last words of the passages themselves following the sequence of §301; the final formula וזה רצינו באורו has been omitted. Aegidius: 1 להיות טעות קטן בתחלה – לסיבת פשיטותו שבו יהיה גבול זה המאמר. 2 אמר המחבר צריך לידע – בפעולת הנפש המרגשת. וזה רצינו בבאור כוחות הנפש על צד הקצור (ראה עמ' 402 הע' 170). 3. 4. 5. (הע' 172) 6. יתחייב היות וכו' וזה כי הישות עצמו א”א היות לו קבלת חלק — ר״ל אין דבר נוסף על עצמותך ומהותך והבינהו. – 7. (יראה) היות התפילות מועילות – שיחדש בנו מה שגזרה חכמתו. – 8. ההצטרפות לא יבדל מהיסוד – משפט אחד מהמהות. 9. להיות הפעלה מנחת הנחה גורמת המציאות – לא תקיף בהם. 10. יראה בלתי היות זאת ההתחלה – דבקים בתולדה זה בזה. – 11. (מאמר...בהעדר הידיעה עם העדר החוש) אפשר לחקור לפי תכונות שתים – בלעדי ההתחלות האלו. 12. (דילגו עליו ועל 13 בקטלוג הלברשטאם) דע כי א”א להתחייב תולדה שוללת – והקדמה אחרת שוללת.13 ההיקש החולק אינו מאמת—לא יתחייב דבר וזה...החולק. 14. ההצטרפות נבדל...ע”פ דרכים שלשה – לדבר מה או לדבר אחר. 15. אולי יספק מספק אם הישות המניח הגדר – ומוליד אל איזה סגולות. 16. דע כי היות הזויות הפנימיות – ולא לפי דבר אחר. 17 אולי י' מ' ויאמר היות כזב – ולסבת עלה אחרת והבינהו. 18. (חסר בקטלוג הלברשטאם) אולי י׳ ם׳ ויאמר להיות ההמשכה עלול – באותו צד פן יקרה. 19. על תכונת שלוש אפשר לחקור סודות הבעלים בקלות. 20. א' י' מ' וישאל איך הוא נמנע – לשני מרובעים בלתי שווים. 21. דע בלתי היות נמצא דבר – ולא מציאות לבד. 22. א׳ י׳ ם׳ אם הרעם יתחדש – מניעים האויר ומחדשים הרוח ו' ר' באורו הנה (בב' זה). 23. ויאמר אם הפעולה וההפעלות — בהיקש אל החצונים. 24. דע כי יקרה בחכמות — בכל משיג מונח. 25 דע כי כל משפט -- והרושם אל ההיקש. 26. א׳ י׳ מ׳ אם אפשר להראות — אופן הראות המהות. 27. א׳ י׳ ם׳ (?) — יחס חמשה אל ארבעה.

Albert 1-4, see p. 496. - (Halberstam and Steinschneider 1890, 122, המיוחד) read: המאחד) 5. אמנם גזרת כל החכמים -- התחלות הדברים בטבע. 6. (שם 55) מכח המאמרים מבואר — בלעדי חכמת התשבורת. 7. (שם 56) דע כי הצורה נבדלת — הוראת הכל יאמר מהדבר והבן זה.

Alexander; The titles do not indicate the contents, which I have excerpted on my own. 1. האחד הוא נמצא בלתי מתחלק — ועל אופן |1001| מחוייב שלילת הרבוי. 2. סבה אחת נמצאת.... חיוב לחכמה האלהית. 3. העליון בתחתון אינו —או בלתי נמדד. 4. (ו-5. חסרים בקטלוג הלברשטאם) דע כי הנודעים יותר — ולמוחשים יותר הסירה. 5 דע כי הנודעים יותר — ולמוחשים יותר חסירה. 5. דע כי לכל שכל — הנודעים בהיקש אליו. 6 דע כי המספר יתחדש — בחמר שבו מקובל. 7. אולי י' מ' אם אפשר היות המקרה — למשפט הנושא.

Angelo 1. (כותרות בלי סיכומים) ההתרה על פי דרכים חמשה – הבאתם אל אלו והבינם. 2 (חסר בקטלוג הלברשטאם) דע כי למשפט הסתירה — סתירה אמירה ראויה.

Thomas 1. מכח הנאמרים למעלה — המציאות אלהי מהותו. 2. אמנם מבואר הוא היות — ממנו וחוץ מעצמו. 3. מכח הנאמרים — זכרי לדור דור. — (בקטלוג הלברשטאם בא כאן מספר 5!) 4. אמנם מבואר הוא — א”כ אינו גוף. 5. מכח הנאמרים מהעצמים — פרטי אחד במין אחד. 6. אמנם מבואר הוא בלתי היות - או אפשר היות(ם). 7. דע כי טענת הקדמונים — סדר נתינתי מאז. 8. (חסר בקטלוג הלברשטאם) דע כי השכל שלנו — ואחדות המתיחס לדבר. 9. דע כי השבועה — סדר נתינתו מאז. 10. יראה בלתי היות הגניבה — אכל הגנב בתחבולה. 11. דע כי סקראט — האר פניך ונושע. 12. דע כי בלתי היות העולם — לסבת אלו הראיות. 13. יראה היות אפשרי — אין להם דמיונות. 14. (חסר בקטלוג הלברשטאם) דע כי האלוה ית׳ — וכל הנאמר ממנו. 15. דע כי האלוה ית׳ אחד — היות אלוהות רבות. 16. (חסר בקטלוג הלברשטאם) דע כי א”א לשכל — ולאחי אחי והבינהו. 17. יראה בלתי היות השכל — וע”כ אינו דומה והבינה. 18. (נדפס). 19. בהעדר אפשרות הכזב בענינים הנבואיים. יראה היות אפשר להמצא

— לידיעה הקודמת האלתית. 20. אם הרצון נבדל מהמהות המלאכי שהשכל. יראה בלתי היות נבדל — להתחלפות הכחות כמו שנאמר. 21. יראה היות יותר רע נעדר — שיבא אליהם הנעדר הכבישה.

• Endnote to this section published as “Miscellen” in Monatsschrift für die Geschichte und Wissenschaft des Judenthums 37 (1893): 230–238.

8. (462 n. 4) Citations of the Vulgate and Christian Bible Translation. (Steinschneider 1857a, 318 n. 30a, Steinschneider 1861b, 12, Steinschneider 1874, 102; David Oppenheim in Oppenheim 1858.) Individual authors: Moses ibn Ezra (Steinschneider 1857a, loc. cit.); Abraham b. David, אמונה רמה (Ibn Daud 1852, 91, [Ibn Daud 2018, 622–625.] Ibn Aqnin 1879, 31 and 194 – also Septuagint); cf. Hai Gaon, commentary on Tohorot (Ḥai ben Sherira 1856, 17, Samuel b. Ḥofni (Harkavy 1880, 133, to 49 of his book); Samuel b. Meir (Zunz 1875, 198, Oppenheim 1858, 64, Rosin 1880, to the commentary, xxiv, 2); Abraham ibn Ezra (Oppenheim 1858, 111; Bacher 1876, 43); ספר נצחון (vetus, Zunz, l. c., Oppenheim 1858, 63, also the New Testament); Jacob Anatoli (Güdemann 1880, II, 161); David Kimḥi on Psalms (Oppenheim 1858, 105: תשובות!); Moses Ibn Tibbon (Moses Ibn Tibbon 1874 on Canticles, 1,2 (cf. Moses Ibn Tibbon 2004, Steinschneider 1874d, 102); Nahmanides (Oppenheim 1858, 65); Joseph Caspi (Steinschneider 1893b, 462); Jeroham b. Meshullam (1334, Oppenheim 1858, 65, 105); Joseph b. Eliezer (Geiger 1840, 80, see Steinschneider 1857a, l. c.); Joseph Albo (Albo 1844 III, 25 at the end, in uncensored editions Oppenheim 1858, 62 גירונימו המעתיק); Lipmann Mühlhausen (c. 1400 Oppenheim 1858, ibid.); Abraham Zacuto (“Hieron.” Zacuto 1857, 246b, penultimate line, Krak.); Abravanel, המעתיק גירונימו (Steinschneider 1893b, 486, Oppenheim 1858, 105, without citations); Elia Levita (Bacher 1889, 210); Isaac Troki (Oppenheim 1858, 63). – Doubtful: Joel (1250, Oppenheim 1858, 112, 113 ורצה להעתיק; Hezekiah b. Manoah (13^th c. Oppenheim 1858, 61, only name, Levit.!)

*A complete list of references is found at the end of this volume; letters attached to entries in this list (e.g., ‘Steinschneider 1878a ‘Steinschneider 1878c’) refer to the complete list